חַיַּי הוֹלְכִים לְשָם
וְשָׁם הַר בֵּיתִי
לַחְמִי וַחֲלָבִי גַּפְנִי וְזֵיתִי
זָהָב וָדָם בְּפִי עֵטִי
(אצ"ג, הרחק וגבוה למחוז חפץ אדם)
יוחנן בן יעקב (קְלַפְּהוֹלְץ) – בן וחבר כפר עציון, נשוי לחנה ולנו שישה בנות ובנים, ונכדים חביבים. עוסק בחינוך יהודי-ציוני ובמורשת גוש עציון. גמלאי וד"ר בהיסטוריה יהודית.
בכפר עציון נולדתי, מכאן פינו אותנו במלחמת העצמאות ולכאן שבתי ביום השביעי של מלחמת ששת הימים. מורשת גוש עציון היא הציר סביבו שזורים חיי ועל הנחלתה אני שוקד למעלה מיובל שנים. מכאן יצאתי להדריך סיורי מורשת עם ישראל וארצו בהר חברון ולימים גם בפולין ובמזרח אירופה; מכאן התגייסתי לפעילות חינוכית בבני עקיבא ולימים גם בערבות השלג של ברית המועצות, ולהובלת מפעל המכינות הקדם צבאיות. שנים רבות הקדשתי לעשיית היסטוריה ולחינוך, את השנים הנותרות אני מקדיש למחקר ולכתיבה שעיקרה חשיפת שורשי יניקתם של הורינו מייסדי כפר עציון, בתנועת הנוער כנסת השומר הדתי בפולין.
אני מאמין בכוחה ובנצחיותה של האות הכתובה, בקשר ההדוק בין עם הנצח לעם הספר. הכתיבה מלווה אותי משנות הנעורים ועד היום. באתר זה אני מבקש להציג דברים שבכתב, בתמונות ובעל-פה במגוון רחב של תחומים בהם עסקתי לאורך השנים – שיעורים ודברי תורה; מאמרים ומחקרים; רשימות והתרשמויות, חוויות מכוננות, קורות ומקורות ועוד. חלק קטן מהם ראו אור מעל דפי במות שונות, רבים מהם אצורים במחשב ובתיקים עמוסים בחדר עבודתי. חשתי שנכון שלא להותיר אותם גנוזים וחתומים, ואני תקווה שיהיו מי שימצאו באלה עניין ויפיקו מהם תועלת. בראש ובראשונה רואה אני נגד עיניי את רעייתי, חנה, ילדינו ונכדנו, מי שלעיתים תכופות ראו את אביהם מסתגר וכותב.
"יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ…".
שֶיִהְיֶה לִי בְּאֵר וְגַג מֵעַל הָרֹאש וְכַמָּה רֵעִים, רֵעִים כֵּנִים שֶחַיִּים כָּמוֹנִי אֲנִי, שֶחַיִּים לְיָדִי וּבְתוֹכִי,
רֵעִים שֶאֲבִינֵם וְשֶיָּבִינוּ זֶה אֶת זֶה, שֶיִּרְאוּ אוֹתִי עַצְמִי, שֶיֵּדְעוּ אֶת חֶסְרוֹנוֹתַי וְאֶת יִתְרוֹנוֹתַי,
רֵעִים שֶיֹּאהַבוּנִי כָּמוֹנִי אוֹתָם, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר (שלום קרניאל, תפילה, קרקוב, 1934).